אחריות המעסיק/מזמין השירות על פי חוק הגברת האכיפה


1 דקות קריאה

התראה מנהלית

ממונה העיצומים רשאי להודיע למעסיק על כוונתו להטיל עליו עיצום כספי, בנסיבות בהן קיים חשד שהמעסיק הפר הוראה שבחוקי העבודה, המפורטת בתוספת השניה לחוק להגברת האכיפה, או במקום זאת, למסור למעסיק התראה מינהלית.

ההתראה היא אות אזהרה למעסיק שיפסיק להפר את ההוראות המפורטת בתוספת השניה לחוק להגברת האכיפה ויתקן את ההפרה, שאם לא כן יוטל עליו עיצום כספי בשל הפרה נמשכת או חוזרת.

המעסיק רשאי לפנות לממונה עיצומים בכתב, תוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה מהסיבות המפורטות: המעסיק לא ביצע את ההפרה, או שהמעשה שביצע המעסיק אינו מהווה הפרה. אם המעסיק לא פנה, יש לראות בהתראה דרישה לתשלום תוך 30 הימים.


אחריות מנהלית- עיצום כספי

בחוק הגברת האכיפה מפורטים בתוספת השנייה לחוק הפרות המחולקות לפי 3 דרגות חומרה אשר בהפרתן רשאי ממונה העיצומים להטיל עיצום כספי (קנס כספי) על המעסיק בהתאם לדרגת החומרה כדלקמן: (נכון ל-1.1.19)

חלק א' לתוספת השנייה- 5,120 ש"ח

חלק ב' לתוספת השנייה- 20,460 ש"ח

חלק ג' לתוספת השנייה- 35,800 ש"ח

סכום העיצום הכספי מתעדכן כל 1 בינואר של כל שנה ,בהתאם לעליית המדד.

יש לשלם את העיצום הכספי תוך 30 יום מדרישת התשלום , לאחר מכן יתווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית.

יודגש כי העיצום הכספי לא מגן על המעסיק בפני אחריות פלילית. לכן, כשיוגש כתב אישום, יבוטל העיצום הכספי ואם כבר שולם- יוחזר הסכום למעסיק. 

בתאגיד- המנכ"ל הוא האחראי לנקוט באמצעים בכדי למנוע הפרות המפורטות בתוספת השנייה.      על כן, בהפרת המעסיק את הוראות החוק, יוטל על מנכ"ל התאגיד עיצום כספי אישי בשיעור של 50% מסכום העיצום שניתן היה להטיל על מעסיק יחיד (המעסיק עובד שלא לצורך עסק) אלא אם כן הוכיח המנכ"ל כי עשה כל שניתן על מנת למלא את חובתו בנקיטת אמצעים להפסקת הפרה או למניעת הישנותה

מזמין השירות- נמסרה למעסיק (קבלן) דרישת תשלום על הפרת הוראה בתוספת השלישית לחוק, הממונה יודיע גם למזמין השירות ,בכתב, כי אם לא תתוקן ההפרה על ידי המעסיק או שמזמין השירות יפעל בתום לב לביטול ההסכם עם קבלן השירות ולחילוט הערבות, תוך 30 ימים תימסר למזמין השירות הודעה כל הכוונה להטיל עליו עיצום כספי.

הממונה ישלח כהעתק למזמין השירות כל החלטה או התראה שתשלח לקבלן.


אחריות אזרחית

מעסיק- לעובד ישנה הזכות לתבוע את המעסיק הישיר בקיום זכויותיו בחוקי העבודה וצווי ההרחבה ופיצוי עקב הפרת הזכויות.

מזמין שירות- החוק מחדש כי חלה גם על מזמין השירות אחריות אזרחית בפרק הזמן שבו העובד מועסק אצלו במתן השירות בגין ההוראות שבצווי הרחבה וכן בגין ההוראות בדיני העבודה המפורטות בתוספת השלישית לחוק הגברת האכיפה.

בכדי שתחול החובה על מזמין השירות צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים:

1.  אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים: החוזה שבין מזמין השירות והקבלן הוא "חוזה הפסד",או לחילופין, השירות ניתן למזמין השירות לתקופה של שישה חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף, וניתן על ידי ארבעה עובדים לפחות, המועסקים על ידי הקבלן, או על ידי מספר קבלנים.

2. הקבלן לא תיקן את ההפרה כלפי העובד לאחר שקיבל התראה על הפרת החובה תוך 30 ימים באמצעות הודעה בכתב של העובד, של ארגון העובדים, או של ממונה העיצומים.

חלה על מזמין השירות החובה לקבוע דרך יעילה שהעובד יכול לפנות ולהודיע על פגיעה בזכויותיו וליידע את עובדי קבלן בדרכי ההתקשרות כגון: הודעה למוקד תלונות בתלוש השכר ובהודעה לעובד. אם לא מודיע תחול עליו אזרחות אזרחית מאחר ולא נקט באמצעים סבירים בכדי למנוע פגיעה בזכויות העובדים של הקבלן.

במידה ובחוזה ההתקשרות בין מזמין השירות לקבלן לא קיימים התנאים הבאים, לא תהא הגנה למזמין השירות לפי סעיף 27 לחוק:

  • בחוזה או בהצעתו של הקבלן לא פורטו בכתב רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימלית, הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח, והתחייבות של מזמין השירות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית והעלויות הנוספות.
  • עלות השכר המינימלית בחוזה , פחותה מערך שעת עבודה שנקבעה ע"י השר המשקפת את עלות שכר העבודה ותנאי העבודה המגיעים לעובד של הקבלן מכוח חוק וצו הרחבה .
  •  מזמין השירות משלם בפועל לקבלן סכום הנמוך מערך שעת עבודה שנקבע בעבור שעת עבודה לעובד של הקבלן


אחריות פלילית

מעסיק- ישנם חוקי דיני עבודה המטילים אחריות פלילית על המעסיק. החוקים מפורטים בתוספת השניה לחוק בית הדין לעבודה כגון: חוק שכר המינימום.

מזמין שירות- חוק להגברת האכיפה מטיל אחריות פלילית גם על מזמין שירות, במקרים אלה:

1. בהסכם שבין מזמין השירות והקבלן, לא פורטו רכיבי השכר של עובדי קבלן השירות, או שעלות השכר המזערית שבו נמוכה מערך שעת עבודה שקבע השר. במקרים אלה חלה האחריות הפלילית גם על המנכ"ל של מזמין שירות שהוא תאגיד, אלא אם הוכיח שפיקח ועשה כל שביכולתו למנוע את ההפרה.

2. מזמין השירות לא פיקח ועשה כל שניתן על מנת למנוע מהקבלן לבצע אחת מהעבירות המפורטות להלן, וממונה העיצומים מסר למזמין השירות, בכתב, כי יש לו מידע לפיו קבלן השירות הואשם בביצוע אותה עבירה. להלן העבירות:

  • סעיף 25ב לחוק הגנת השכר- מעסיק שניכה סכומים מהעובד ולא העבירם למי שלו יועדו הסכומים.
  • סעיף 33א(2) לחוק עבודת נוער- שעות עבודה, מנוחה שבועית, הפסקות בעבודה או עבודת לילה.
  • סעיף 28(א) לחוק חופשה שנתית- לא נתן ימי חופשה לעובד או לא שילם דמי חופשה.
  • סעיף 14 לחוק שכר מינימום-  פגיעה בתשלום שכר מינימום.
  • סעיף 26(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה-  כל האיסורים המפורטים בחוק זה.

מנכ"ל בתאגיד- החוק מגדיר אחריות פלילית גם על מנכ"ל מזמין שירות שהוא תאגיד במידה וקבלן השירות הפר מההוראות המנויות בתוספת השלישית לחוק והממונה שלח גם למנכ"ל העתק על ההתראה לפעול לתיקון הפרה או לבטל חוזה עם הקבלן ולחלט ערבות וזה לא בוצע כנדרש.


יודגש כי תהא זו הגנה טובה למזמין השירות אם יוכח ש:

  • ההפרה תוקנה במלואה
  • מזמין השירות הסתמך בתום לב בבדיקות שכר תקופתיות של בודק שכר מוסמך ועם גילוי ההפרה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה כולל חילוט ערבות וסיום הסכם התקשרות עם הקבלן.
  • מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות של בודק השכר בסמוך לפני מועד ההפרה.


לשירותים שלנו כנסו וראו איך אוכל לעזור לכם

לדוגמאות מהשטח לחצו כאן.