משרד העבודה שם לנגד עיניו את אכיפת חוקי העבודה בקרב העובדים באוכלוסיות המוחלשות כגון: עובדי ניקיון, מלצרות ועוד. בראש ובראשונה המשרד מתעדף בדיקת חוקים "משפיעי שכר".
הפעם ננתח ונלמד את חוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958, מה אומר החוק במילים פשוטות? מה משרד העבודה בודק? דוגמאות להפרות ותיקונן וטיפים פרקטיים.
להלן טבלה המפרטת את ההתראות ועיצומים כספיים אשר ניתנו על ידי משרד העבודה לפי סעיפי החוק לשנת 2018.
יודגש כי ניתנו בשנה זו 12 גזרי דין בגין חוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958
סעיף ההפרה בחוק | מספר התראות מנהליות | מספר עיצומים כספיים | עיצום כספי בש"ח |
אי העברת סכומים שנוכו למי שלו יועדו או העביר באיחור | 427 | 410 | 52,179,120 |
אי מסירת תלוש שכר | 96 | 1 | 241,920 |
מעסיק אשר מסר לעובדו תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם | 360 | 4 | 241,920 |
מעסיק שלא שילם שכר לעובדו שכר עד ליום הקובע (הלנת שכר) | 183 | 4 | 458,640 |
מעסיק שמסר לעובדו תלוש שכר לאחר המועד הקובע | 89 | 1 | 685,440 |
ניכוי סכומים משכרו של עובד בניגוד לחוק | 44 | 2 | 725,760 |
סה"כ | 1,199 | 422 | 54,532,800 |
אז בואו נרחיב בנושא:
אי העברת סכומים שנוכו למי שלו יועדו או העביר באיחור- סעיף 25א(א) לחוק
מעסיק יעביר את הכספים אשר ניכה מהעובד אל הגופים המיועדים תוך 30 ימים מהיום שבו רואים את השכר כמולן או אם נקבע אחרת בחיקוק כגון:
בביקורות של משרד העבודה, יש אלפי מעסיקים אשר בימים אלו נמצאים בעיצומה של ביקורת בגין העברות לקרן הפנסיה באיחור. במסגרת הביקורת, אתם נדרשים להציג אסמכתאות מקופת הפנסיה (אישורי קופות) בהם ניתן לראות את מועד העברת הכספים לגוף הפנסיוני ומהו חודש השכר המשויך.
סעיף זה, הינו נמנה מהסעיפים עם "אפס סובלנות" אשר בגינו ניתן עיצום כספי אף ללא התראה מנהלית מקדימה.
תפקידי לבדוק את החומר אשר הוצג למשרד העבודה ולהגן עליך בדרכים יצירתיות במסגרת החוק על מנת להפחית או לבטל את העיצום הכספי / ההתראה המנהלית.
הפרת סעיף זה משתייכת לדרגת חומרה שלישית בחוק הגברת האכיפה ובגינה תחויב בסך 35,800 ₪ (נכון להיום) עבור כל חודש הפרה.
אי מסירת תלוש שכר או מעסיק שמסר לעובדו תלוש שכר לאחר המועד הקובע - סעיף 24 (ג) לחוק
בהתאם לחוק, על המעסיק למסור את תלוש השכר עם פרטי השכר לא יאוחר מהיום הקובע, כלומר עד ה-9 לחודש שלאחר תום החודש בגינו השכר משולם.
הטעות הנפוצה של מעסיקים הינה מסירת תלוש השכר לאחר ה-9 לחודש. בדרך כלל מוסרים ב-10 לחודש.
יתרה מכך, כיום, עם עידן מסירת תלוש השכר באופן דיגיטלי (תקנות הגנת השכר מיום 26/7/2017), המעסיק חייב לקבל פידבק תוך 5 ימים כי אכן תלוש השכר ופרטיו הגיעו לעובד. (להרחבה בנושא מסירת תלוש שכר באופן דיגיטלי לחץ כאן).
בביקורות של משרד העבודה, המפקחים מתחקרים את העובדים על אופן מסירת התלוש ומועדו. המעסיק יאלץ להוכיח את טענותיו בנושא. הפרת סעיף זה משתייכת לדרגת חומרה שניה בחוק הגברת האכיפה ובגינה תחויב בסך 20,460 ₪ (נכון להיום) עבור כל חודש הפרה. ממליצה לך לחדד את הנהלים לחשב/ת השכר שלך ולהכניס ליומן תזכורת ווידא כי אכן כלל העובדים קיבלו את תלוש השכר עד ה-9 לחודש.
מעסיק אשר מסר לעובדו תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם- סעיף 24(ב) והתוספת לחוק
להלן הפרטים אשר תלוש השכר צריך לכלול בהתאם לתוספת בחוק:
משרד העבודה דוגם תלושי שכר ובודק כי כלל הרכיבים המפורטים לעיל אכן קיימים בתלוש. במידה וחסר רכיב, הפרת סעיף זה משתייכת לדרגת חומרה שניה בחוק הגברת האכיפה ובגינה תחויב בסך 20,460 ₪ (נכון להיום) עבור כל חודש הפרה.
מעסיק שלא שילם שכר לעובדו שכר עד ליום הקובע (הלנת שכר)- סעיפים 9 ו-10 לחוק
מועד תשלום השכר הינו עם תום החודש בעדו הוא משתלם. יחד עם זאת, החוק מאפשר לשלם את השכר עד ליום הקובע שהוא ה-9 בחודש שלאחר תום תקופת השכר בעדו השכר משתלם.
אם היום הקובע לתשלום (9 לחודש) נופל על יום שבת/חג- המעסיק ידאג לשלם את השכר לפני מועד זה.
להלנת שכר יש מחיר כבד- מעסיק שלא שילם לעובד עד ה-9 לחודש, השכר ייחשב מולן החל מתום התקופה בגינה השכר משולם, דהיינו החל מה-1 לחודש לאחר תום תקופת העבודה
הפיצוי בגין הלנת שכר יחושב בהתאם לאחת מהנוסחאות הבאות- הגבוה מבניהם:
משרד העבודה בודק את העברת המס"ב, תשלומי הצ'קים ששולמו לעובדים כי אכן השכר שולם עד ה-9 לחודש. הפרת סעיף זה משתייכת לדרגת חומרה שלישית בחוק הגברת האכיפה ובגינה תחויב בסך 35,800 ₪ (נכון להיום) עבור כל חודש הפרה.
ניכוי סכומים משכרו של עובד בניגוד לחוק- סעיף 25 לחוק
אין לנכות סכומים משכר העבודה של העובד אלא אם מותר מפורשות כמפורט (ניכויים מותרים) בסעיף 25 בחוק:
משרד העבודה בודק ניכויים בתלושי השכר של העובדים ומתשאלים עובדים באם הסכומים מוכרים ומוסכמים והאם ישנה מחלוקת בגינה. המשרד ידרוש מסמכים לאישור ניכויים אלו.
הפרת סעיף זה משתייכת לדרגת חומרה שניה בחוק הגברת האכיפה ובגינה תחויב בסך 20,460 ₪ (נכון להיום) עבור כל חודש הפרה.
אם הגעתם עד לסוף המאמר, הנושא נמצא כנראה בדמכם ואתם מבינים כי חלה עליכם האחריות לפעול כחוק ולא לסכן אתכם ואת החברה בהתראות , עיצומים כספיים ואף תביעות עובדים .
אז למה דווקא אני? אנסה להסביר במילים פשוטות וכנות:
כי יש לי ניסיון מוכח כבודקת שכר החל משנת 2015 (לעומת בודקי שכר חדשים בשוק).
בעברי כיהנתי כסמנכ"ל בפירמת רו"ח מובילה בתחום ייעוץ כלכלי מוניציפלי לרשויות ולכן מעבר למקצועיות, יש לי את הניסיון בהכרת הרגולטור ומהי הדרך הנכונה להתנהל עם משרדי ממשלה כגון: משרד העבודה והרווחה, משרד החינוך...
אני לא מחתימה אתכם על הסכם ולאחר מכן דוחה את העבודה לעוד שבוע, שבועיים ובמקרה הטוב חודש.
אני לא מסיימת אתכם התקשרות ואז שוכחת מכם ולא עונה לכם לטלפונים.
השירות האישי חשוב לי מאוד. אני מבטיחה מקצועיות, שירות מהיר והוגנות.
שיהיה לכם בהצלחה!