חוק חופשה שנתית


1 דקות קריאה

חוק חופשה שנתית

סעיף 1 לחוק מגדיר מהו פרק זמן של "שנת עבודה" והוא: פרק זמן של שנים עשר חודש, שתחילתו אחד בינואר של כל שנה.  לדוגמא, גם אם עובד התחיל לעבוד אצל המעסיק בחודש דצמבר, הותק לצורך חישוב ייחשב כשנתו הראשונה ובחודש ינואר העוקב (לאחר חודש עבודה בפועל), תחל שנתו השנייה אצל המעסיק.


חישוב ימי החופשה

חופשה שנתית נקבעת בהתאם לוותק הנצבר אצל המעסיק, מספר ימי העבודה באותה השנה והקשר המשפטי של העובד עם המעסיק (האם הועסק/לא כל השנה).

יש להתייחס לטבלת אורך החופשה כמעודכן בחוק ולצו ההרחבה לשבוע העבודה המקוצר ובהתאם לתנאים מיוחדים בצווי ההרחבה באותו הענף.

להלן טבלאות ימי החופשה במשק (הכולל את ענף ההסעדה), ענף הניקיון,ענף השמירה והאבטחה ועובי קבלן כוח אדם החל מה-1.1.2017:


ענף ההסעדה/משק לפי החוק

ותק


6 ימים

5 ימים


ברוטו

נטו

נטו

1--5

16

14

12

6

18

16

14

7

21

18

15

8

22

19

16

9

23

20

17

10

24

21

18

11

25

22

19

12

26

23

20

13

27

24

20

14

28

24

20


ענף שמירה ואבטחה- צו הרחבה

ותק

5 ימים

1--4

12

5

13

6

18

7--8

19

9

23




ענף  הניקיון- צו הרחבה

ותק

5 ימים

6 ימים

1--4

12

14

5

13

15

6

18

20

7--8

19

21

9

23

26



עובדי קבלן כוח אדם- צו הרחבה

ותק

5 ימים

6 ימים

1--5

12

14

6--8

17

19

9

23

26


  • הטבלאות לעיל מכילות בתוכן זכאות מיטיבה במידה והיה פער בין חישוב מספר ימי חופשה על פי החוק מול צו ההרחבה.

שימוש בטבלאות חישוב מספר ימי החופשה לפי הוותק מותנה בקשר המשפטי בין העובד למעסיק ב-2 המקרים הבאים:

  • לפחות 200 ימים- אם יחסי עבודה בין העובד למעסיק התקיימו ברציפות בכל חודשי השנה הקלנדרית והעובד עבד בפועל לפחות 200 ימים באותה השנה אצל המעסיק.
  • לפחות 240 ימים- אם יחסי עבודה בין העובד למעסיק התקיימו רק בחלק מהשנה הקלנדרית והעובד עבד בפועל לפחות 240 ימים באותה השנה אצל המעסיק.

להלן אופן החישוב היחסי של מספר ימי החופשה לפי הוותק:

  • פחות מ-200 ימים- אם יחסי עבודה בין העובד למעסיק התקיימו ברציפות בכל חודשי השנה הקלנדרית והעובד עבד בפועל פחות מ- 200 ימים באותה השנה אצל המעסיק. יש לחשב בהתאם לנוסחה הבאה:

מס' ימי עבודה בפועל x הזכאות המלאה

          200                                                                          

  • פחות מ-240 ימים- אם יחסי עבודה בין העובד למעסיק התקיימו רק בחלק מהשנה הקלנדרית והעובד עבד בפועל פחות מ- 240 ימים באותה השנה אצל המעסיק. יש לחשב בהתאם לנוסחה הבאה:

 מס' ימי עבודה בפועל x הזכאות המלאה

            240                                                                        

  • בהתאם לחוק, לא יבוא במניין חלק של יום חופשה. על כן, אם בחישוב הנוסחה יוצא סך של 12.4 ימים יש לעגל ולקבוע 12 ימי זכאות לחופשה שנתית.
  • במניין ימי החופשה, אין לקחת בחשבון את הימים הבאים: ימי מילואים, ימי חג, חופשת לידה, ימי מחלה, ימי אבל, ימי שביתה, ימי הודעה מוקדמת לפיטורים (אלא אם עלו על 14 ימים, היום ה-15 ואילך מובא בחשבון ימי החופשה).
  • בני נוער זכאים ל-18 ימי חופשה ברוטו ללא קשר לוותק. כלומר, בשבוע עבודה בן 6 ימים זכאי ל-16 ימים נטו ובשבוע עבודה בן 5 ימים זכאי ל-14 ימים נטו.

רציפות חופשה

על פי סעיף 8 לחוק, החופשה תהיה רצופה אלא אם בהסכמת העובד והמעסיק אפשרי לחלק את החופשה ובלבד שחלק מהחופשה יהיה לפחות 7 ימים רצופים.

דמי חופשה

עובד זכאי לדמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל שהיה משולם לו בעד אותם ימים, אילו המשיך לעבוד.

עובד בשכר (בסיס יומי או שעתי) זכאי לדמי חופשה בתעריף שכר יומי ממוצע במכפלת ימי החופשה הזכאי.

  • שכר יומי ממוצע= שכר של 3 חודשים מלאים (בשנה האחרונה) שקדמו לחופשה חלקי 90.                 בתצ (ת"א) 44419-03-16‏ פסק בית הדין שבממוצע זה יש לכלול גם ימי היעדרות בשכר כגון: ימי חופשה בתשלום, ימי מחלה בתשלום או ימי חג בתשלום.
  • במידה וחודשי העבודה אינם מלאים , יש לחשב לפי 3 חודשים הכי מלאים בשנים עשר חודשים שקדמו לחופשה.
  • המועד לתשלום דמי החופשה חל במועד שבו משולם שכר העבודה כאילו לא יצא לחופשה.
  • עובד שיצא לחופשה של 7 ימים לפחות, רשאי לבקש להקדים את תשלום דמי החופשה ועל המעסיק לשלם לו לפחות 2 ימים לפני תחילת החופשה.

פדיון חופשה

עובד שסיים העסקתו אצל המעסיק, זכאי לתשלום פדיון חופשה בגין ימי חופשה לא מנוצלים השווים לדמי החופשה שהיו משולמים לו אילו יצא לחופשה. פדיון ימי חופשה ניתן לעשות אך ורק בתום העסקה.

בגין פדיון ימי חופשה לא יופרשו זכויות סוציאליות.

דגשים חוק חופשה שנתית

  • על המעסיק חלה החובה לנהל רישום של ימי החופשה השנתית של העובדים הכולל מועדי החופשה שניתנה לעובד, דמי החופשה ששולמו ותאריך התשלום, תאריך סיום העסקה של העובד, פדיון החופשה שולם ותאריך התשלום.
  • תמורת חופשה- עובדים שעתיים/ יומיים אשר עבדו פחות מ-75 ימים רצופים ואין בינם לבין המעסיק חוזה שמצביע על תקופת העסקה מעל 75 ימים. לא זכאים לחופשה שנתית אלא לתשלום של 4% משכר העבודה באותה התקופה, בתום עבודתם.
  • העובד רשאי לקחת יום אחד מימי החופשה השנתית, במהלך שנת העבודה, במועד שבו יבחר וכן יום נוסף מימי החופשה, באחד המועדים המפורטים בתוספת לחוק בתנאי שיודיע על כך למעסיק לפחות 30 ימים מראש.
  • לא ניתן לצבור חופשה שנתית. יחד עם זאת העובד רשאי, בהסכמת המעסיק, לקחת רק שבעה ימי חופשה לפחות ולצרף את יתרת ימי החופשה המגיעה לו, בשתי שנות העבודה הבאות.
  • במידה והמעסיק קובע מראש את החופשה בת 7 הימים- יש להודיע לעובד בכתב 14 ימים מראש.

דמי חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה דינם כדין שכר.

לשירותים שלנו כנסו וראו איך אוכל לעזור לכם