חן בן שבת | כלכלנית ובודקת שכר

תשלום דמי חגים בזמן מחלה- איך צריך לשלם לעובד?

'chenbensabbat' — Sun, 20 Oct 2024 11:53:21 +0000

כל חול מועד אני מקבלת את השאלה הבאה- איך מחשבים תשלום דמי חגים בזמן מחלה של עובד?

חשבתם פעם מה עושים כשעובד שלכם חולה דווקא ביום חג?

נשמע פשוט, נכון?
אבל במציאות, השאלה הזו מעלה לא מעט בלבול וטעויות שעלולות לעלות ביוקר—כספית ומשפטית.

בין אם מדובר בעובד חודשי או שעתי, חישוב נכון של דמי מחלה ודמי חג הוא קריטי לשמירה על זכויות העובדים.

בואו נבחן את ההבדלים בחישוב תשלום עבור עובדים במשכורת חודשית מול עובדים בשכר שעתי.

עובדים במשכורת חודשית: שתי גישות עיקריות

כאשר מדובר בעובד חודשי שחלה ביום חג, יש שתי גישות מרכזיות שהתפתחו לגבי אופן התשלום:

דמי מחלה חלקיים ביום החג
לפי גישה זו, יש להתייחס ליום החג כיום מחלה לכל דבר.
המשמעות היא שהתשלום עבור יום זה יחושב בהתאם לשיעור דמי המחלה הקבוע בחוק.
לדוגמה, אם יום החג נופל על היום השלישי למחלה, התשלום יהיה 50% מהשכר היומי של העובד.
ההיגיון: החוק קובע ששיעור דמי המחלה ביום השלישי למחלה הוא 50%, ולכן גם אם מדובר ביום חג, החישוב נשאר אותו דבר.
תשלום מלא על יום החג
על פי גישה זו, על המעסיק לשלם לעובד את מלוא השכר עבור יום החג, ללא קשר למחלתו.
ההיגיון: אם העובד לא היה חולה, הוא היה זכאי לשכר מלא על יום החג.
לכן, אין הגינות בקיזוז דמי המחלה ולהעניש אותו על כך שחלה ביום חג.

מהי הגישה הנכונה לעסק שלכם?

הבחירה בין שתי הגישות תלויה במדיניות המעסיק ובהסכמים החלים במקום העבודה.
לא קיימת תשובה חד-משמעית בחוק, ולכן חשוב שתגדירו מראש מדיניות ברורה שתשמר את ההוגנות לעובדים ותחסוך ויכוחים וביקורות.
באופן אישי- הייתי משלמת את השכר המלא בגין יום החג בו חלה בכדי להשוות תנאים לעובד חודשי שלא חלה בחג.

עובדים שעתיים: סוגיה מורכבת עוד יותר

עובדים בשכר שעתי, בניגוד לעובדים חודשיים, זכאים לדמי חגים רק אם הם עומדים בתנאים שנקבעו בצו ההרחבה אך מה קורה אם הם חולים ביום חג?
כאן העניינים מתחילים להסתבך…

החוק מתייחס לעובדים בשכר בצורה מעט שונה:

אין תשלום ביום חג שחופף למחלה
בהתאם לחוק דמי מחלה, עובד בשכר אינו זכאי לדמי מחלה ביום חג, כי יום זה לא מוגדר כ”תחליף שכר”.
לכן, יש גישה אחת שמונעת תשלום על יום חג במקרה של מחלה, מתוך ראיית יום החג כחופשה שאינה מחושבת כתחליף שכר.
השוואת זכויות לעובד חודשי
יש מעסיקים שבוחרים לשלם לעובד בשכר את דמי החגים, גם אם היה חולה, מתוך רצון להשוות את תנאיו לעובד חודשי.
הרעיון: אם העובד החודשי מקבל את דמי החג במלואם גם במקרה של מחלה, אין הגיון לקפח את העובד השעתי.

באופן אישי- הייתי משלמת את השכר המלא בגין יום החג בו חלה במידה והותק שלו מעל 3 חודשים והוא היה צריך לעבוד ביום החג.

כפל תשלומים? חד-משמעית—לא!

הכלל הברור והחשוב ביותר הוא שלא קיימת זכאות לכפל תשלומים.

כלומר, עובד לא זכאי לקבל גם דמי מחלה וגם דמי חג על אותו יום. זהו עיקרון משפטי שקיים כדי למנוע “כפל פיצוי”.

איך לבחור את המדיניות המתאימה לעסק שלכם?

עכשיו כשברור שיש מספר פרשנויות אפשריות, נשאלת השאלה—איך בוחרים את המדיניות הנכונה לעסק שלכם? הנה כמה המלצות מעשיות:

בדקו את ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה
בדקו אם יש הוראות ספציפיות המתייחסות לזכויות עובדים ביום חג.
הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה יכולים לקבוע במפורש את החישובים שיש לבצע.
הגדרת מדיניות ברורה ושקופה
אם אין הסכמה משפטית חד-משמעית, הגדירו מדיניות פנימית שתשמור על עקביות ותימנע מבלבול.
תעדו אותה בנהלים הפנימיים של הארגון, והקפידו להסביר אותה לעובדים.
הימנעו משינויים פתאומיים בגישה
מעבר משיטה לשיטה עשוי ליצור בלבול, ולגרום לעובדים להרגיש לא בנוח עם שינויים שלא ברורים להם.
שמרו על עקביות, והיו ברורים במדיניות.
קבלו ייעוץ משפטי במידת הצורך
אם יש לכם ספקות, פנו לייעוץ משפטי כדי לבדוק שהמדיניות שאתם מאמצים אכן עומדת בדרישות החוק.
תהליך זה יעניק לכם שקט נפשי וימנע בעיות עתידיות.

סיכום: הימנעות מטעויות ומקסמו הוגנות

שאלת תשלום דמי חגים במקרים של מחלה היא סוגיה מורכבת, אך הבנה נכונה שלה יכולה לחסוך לכם זמן, כסף ובלבול.

זכרו כי הכלל המרכזי הוא שמירה על עקביות, תיעוד המדיניות ובדיקה שהיא עולה בקנה אחד עם ההוראות והחוקים החלים על מקום העבודה שלכם.

אם תיישמו את ההמלצות שהצגתי כאן, תוכלו להבטיח שהעובדים שלכם יקבלו את המגיע להם ושאתם עומדים בדרישות החוק—ובסופו של דבר, תורמים לסביבת עבודה הוגנת ובריאה.

לא מזמן רשמתי על השפעת דירוג האשראי על מעסיקים במדינת ישראל- הנה הכתבה המלאה השפעת הורדת דירוג האשראי של ישראל: מה זה אומר למעסיקים?

הפוסט תשלום דמי חגים בזמן מחלה- איך צריך לשלם לעובד? הופיע לראשונה ב-חן בן שבת | כלכלנית ובודקת שכר.

השפעת הורדת דירוג האשראי של ישראל: מה זה אומר למעסיקים?

'chenbensabbat' — Sun, 29 Sep 2024 08:23:21 +0000

תארו לעצמכם שהמדינה שלנו נכנסה למבחן גדול בכלכלה, ואיך לומר בעדינות… קיבלנו ציון די נמוך.

כמו במבחן בבית הספר שבו אנחנו צריכים להוכיח שהצלחנו, דירוג האשראי של ישראל ירד, וזה משפיע על כולנו.

אבל איך בדיוק זה נוגע לעסקים, למעסיקים ולעובדים? זה לא רק עניין “רחוק” של כלכלנים – זה משהו שמרגישים בכיס של כל אחד מאיתנו, במיוחד אם אתה מנהל עסק ומשלם שכר לעובדים

מהי הורדת דירוג האשראי ואיך זה משפיע?

כשסוכנויות דירוג אשראי כמו מודי’ס מורידות את דירוג האשראי של מדינה, הן בעצם מצביעות על כך שהסיכון הכלכלי שלה גדל.

מדינות, בדיוק כמו עסקים, נתפסות כ”לקוחות” בשוק ההון העולמי ועכשיו, ישראל נתפסת כלקוחה פחות אמינה ולכן היא תצטרך לשלם יותר ריבית על הלוואות שהיא לוקחת מהשווקים הבינלאומיים.

התוצאה? זה משפיע לא רק על המדינה עצמה, אלא גם על עסקים, שכר, ועל יוקר המחיה באופן כללי.

1. עלויות המימון עולות

מה קורה?
כאשר דירוג האשראי יורד, המדינה והעסקים שבתוכה צריכים לשלם יותר על הלוואות שהם לוקחים. זה דומה למצב שבו הבנק מחליט להעלות לנו את הריבית על המשכנתא – התשלומים החודשיים הופכים ליקרים יותר.

איך זה משפיע על הוצאות השכר והרווחיות?
עלויות המימון גדלות ודוחפות את בעלי העסקים לחפש איפה אפשר לחסוך. לצערנו, במקרים רבים זה נוגע לתחום השכר.
במצב כזה, מעסיקים עשויים להחליט להקפיא העלאות שכר, לצמצם שעות עבודה, או אפילו לפטר עובדים כדי לשמור על רווחיות.

2. היחלשות המטבע המקומי

מה קורה?
כאשר דירוג האשראי יורד, המשקיעים הבינלאומיים מאבדים אמון בכלכלה שלנו. הם מוציאים את הכסף שלהם מהשקעות בשקל ועוברים לדולר או ליורו, מה שגורם לשקל להיחלש. כשזה קורה, כל מה שמייבאים מחו”ל – ממוצרים ועד חומרי גלם – מתייקר בצורה משמעותית.

איך זה משפיע על הוצאות השכר והרווחיות?
ברגע שהשקל נחלש והייבוא מתייקר, זה מפעיל לחץ נוסף על התקציב העסקי. מעסיקים מוצאים את עצמם נאלצים להוציא יותר על אותם מוצרים שהיו רגילים לקנות במחיר נמוך יותר. כדי לפצות על כך, הם עשויים להחליט לצמצם את עלויות השכר, מה שפוגע ישירות בעובדים.

3. אינפלציה מקומית

מה קורה?
כשדירוג האשראי יורד, אנחנו מרגישים את זה בעלייה כללית במחירים – זה נקרא אינפלציה.

זה קורה כי הייבוא מתייקר, והוצאות על ייצור, דלק ושירותים נוספות. בסופו של דבר, כל מה שאנחנו קונים – בין אם זה מוצרים או שירותים – עולה יותר.

איך זה משפיע על הוצאות השכר והרווחיות?
במצב של אינפלציה, כל הוצאה הופכת ליקרה יותר. זה משפיע ישירות על היכולת של העסק לשמור על רווחיות, כי המחירים עולים ואין הכנסות נוספות שמפצות על כך. כתוצאה מכך, מעסיקים עשויים לבחור להקפיא שכר או לדחות העלאות שהיו מתוכננות מראש.

4. ירידה באמון בינלאומי

מה קורה?
ספקים בינלאומיים רואים את ישראל כמדינה עם סיכון גבוה יותר כאשר דירוג האשראי יורד. הם חוששים שלא נוכל לעמוד בהתחייבויות שלנו, ולכן הם דורשים תשלום מראש או ערבויות נוספות. זה מקשה על העסקים בישראל לנהל מסחר בינלאומי בצורה גמישה כמו בעבר.

איך זה משפיע על הוצאות השכר והרווחיות?
כאשר עסקים נאלצים לשלם מראש או לספק ערבויות נוספות, זה מקטין את תזרים המזומנים הזמין.

כתוצאה מכך, ייתכן שלא יישאר תקציב מספיק לשמור על השכר הנוכחי של העובדים. זה עשוי להוביל לצמצומים בכוח האדם או בקיצוצים בתנאים של העובדים.

5. השפעה על משכורות העובדים

מה קורה?
כשהכלכלה כולה נמצאת במצב לחוץ, ההשפעה מתגלגלת ישירות אל העובדים.
הוצאות השכר הן לעיתים הקורבן הראשון כשעסקים מחפשים לצמצם עלויות ולהישאר רווחיים. במצב כזה, מעסיקים עשויים להחליט להקפיא עליות שכר, לדחות בונוסים או לצמצם תקנים.

איך זה משפיע על הוצאות השכר והרווחיות?
כאשר מעסיקים מוצאים את עצמם במצוקה כלכלית בעקבות הירידה בדירוג האשראי וההשלכות שלה, זה עלול להוביל להחלטות קשות.
מעסיקים יכולים להקטין את ההוצאות בעסק על ידי צמצום הוצאות השכר, אך הצעדים האלו עלולים לפגוע במורל של העובדים ובאפקטיביות שלהם.

כל החלטה בתחום זה צריכה להיות מחושבת היטב כדי לא לפגוע בטווח הארוך.

לסיכום,

כאשר דירוג האשראי של המדינה יורד, הוא משפיע על כל חלקי המשק – מעסקים, דרך עובדים, ועד יוקר המחיה. מעסיקים צריכים לחשוב איך לשמור על רווחיות תוך שמירה על כוח האדם שלהם, ולפעול בצורה מחושבת כדי להימנע מצעדים דרסטיים כמו קיצוץ שכר או פיטורים.

לפני שבועיים כתבתי על השפעת פיטורים המוניים- מה דעתכם? האם יקרה בשנת 2025? הנה קישור איך להערך לכך השפעת פיטורים המוניים על הכלכלה ושוק העבודה: ניתוח והשלכות

אבל רגע, לא אשאיר אתכם בלי טיפים מעשיים

- בחנו מחדש את התקציב העסקי-
  זה הזמן לעשות בדיקה מעמיקה של כל סעיפי ההוצאות בעסק. נסו לזהות תחומים בהם ניתן להתייעל – בין אם זה במלאי, בעלויות תחזוקה, או בשירותים חיצוניים. חשוב לשמור על גמישות בתקציב כדי להתמודד עם עליות מחירים בלתי צפויות.
- הפחיתו עלויות מבלי לפגוע בכוח האדם-
  לפני שמבצעים קיצוצים בכוח העבודה או בשכר, כדאי לבדוק אפשרויות אחרות לחיסכון. חישבו אם יש הוצאות על שיווק, טכנולוגיה, או תחזוקה שניתן לדחות או להקטין מבלי לפגוע בפעילות השוטפת של העסק.
- שקלו שיתופי פעולה עם ספקים מקומיים-
  אם הייבוא מחו”ל הופך ליקר מדי, שקלו לעבוד עם ספקים מקומיים, במידת האפשר. מעבר למקורות מקומיים יכול להפחית את התלות במטבע חוץ ולצמצם את העלויות.
- שמרו על תקשורת פתוחה עם העובדים-
  במצבי אי ודאות כלכלית, חשוב לשמור על קשר פתוח וישיר עם העובדים. אם יש שינויים צפויים בשכר או במבנה העבודה, עדכנו אותם מראש כדי לשמור על שקיפות ועל תחושת שייכות בצוות.

למידע נוסף על דירוג אשראי, בקרו באתר מודי’ס

הפוסט השפעת הורדת דירוג האשראי של ישראל: מה זה אומר למעסיקים? הופיע לראשונה ב-חן בן שבת | כלכלנית ובודקת שכר.

השפעת פיטורים המוניים על הכלכלה ושוק העבודה: ניתוח והשלכות

'chenbensabbat' — Wed, 11 Sep 2024 09:55:03 +0000

פיטורים המוניים הם מצב שבו הרבה עובדים מפוטרים ממקום העבודה בו זמנית, לרוב כתוצאה ממשבר כלכלי או שינויים בענפים שונים במשק.

אך איך פיטורים המוניים משפיעים על הכלכלה ועל שוק העבודה בישראל?

בהמשך ישיר למסקנות הכלכלן הראשי באוצר,
הנה הדברים בראיה שלי

פיטורים המוניים בישראל: פגיעה ישירה בהכנסות העובדים

פיטורים המוניים הם לא רק משבר אישי עבור העובדים המפוטרים – הם גם מהווים מכה קשה לכלכלה ולשוק העבודה כולו.
מחקר של הכלכלן הראשי במשרד האוצר מצא שהכנסות העובדים המפוטרים יורדות בממוצע ב-26% במשך 11 השנים שלאחר הפיטורים.
מדובר בהרבה כסף והנתון סקרן אותי להבין מה עומד מאחורי הדברים שמשפיע על שוק העבודה הישראלי ועל הצריכה של משקי בית רבים בישראל.

מה הכלכלן אומר?
שההשפעה לא עוצרת כאן – 30% מהעובדים שמפוטרים לא חוזרים לעבודה בשנה הראשונה, ו-7% מהמפוטרים לא חוזרים לעולם לשוק העבודה (קולטים?).

הירידה החדה בהכנסות יוצרת עומס על המשק ועל רמת החיים בישראל- אבל למה בעצם? איך ירידה בהכנסות של אדם אחר משפיעה על המשק?

פגיעה בשוק העבודה והמשק

השלכות של פיטורים המוניים לא דומים לפיטורים שבשגרה.
כאשר עובדים רבים מפוטרים בו זמנית, נפגעת גם הכלכלה הישראלית.
מהסיבה שתהיה ירידה בכושר הצריכה של העובדים (כי אין להם כעת כסף לשלם על צריכה דומה למה שהתרגלו) וזה גורר ירידה בביקוש למוצרים ושירותים בשוק (הבנתם למה נכון?),
מה שגורם לפגיעה ישירה בעסקים רבים במשק.

ההוצאות הציבוריות גם גדלות – המדינה מוציאה יותר על דמי אבטלה ותמיכה במפוטרים,
ההכנסות ממסים פוחתות עקב ירידה בהכנסות העובדים.
ושוק העבודה הופך חלש יותר >>> והפערים הכלכליים גדלים.

כיצד להיערך לפיטורים בשוק העבודה?

שאלתי את עצמי- של מי המשימה הזו בכלל? של המדינה? של השכירים? האם זה אמור לעניין את המעסיקים?
הנה פתרונות שהם אולי בגדר הפנטזיה, מי יודע?
אני מקווה שלא נהיה במקום הזה.

העובדים:
עובד שידאג להתעדכן במיומנויות חדשות ולהשתתף בהכשרות מקצועיות- זה יסייע לו במצב ל פיטורים המוניים להיות אטרקטיבי לשוק העבודה מהסיבה שהוא רכש לעצמו כישורים חדשים שאולי יתאימו לתחום עבודה אחר- זה נקרא להשאר תחרותי בשוק העבודה.
המעסיקים:
גמישות תפעולית:
מעסיקים יכולים להיערך לשינויים בשוק על ידי יצירת גמישות תפעולית בעסק, למשל על ידי שימוש במודלים של עבודה חלקית, עבודה מרחוק, או חוזים זמניים במקומות בהם זה אפשרי. זה יכול לאפשר להם להתאים את מצבת כוח האדם למצבים משתנים מבלי לבצע פיטורים המוניים אצלם בעסק.
שקיפות ותקשורת פתוחה:
שמירה על תקשורת פתוחה עם העובדים מאפשרת ניהול ציפיות בזמן משברים ומונעת חוסר ודאות. כאשר עובדים מודעים לקשיים אבל גם מודעים לתוכניות ארגוניות להתמודדות איתם, תחושת הביטחון עשויה לעלות, וניתן לחשוב על פתרונות שימנעו פיטורים.
המדינה:
המדינה צריכה להיות מוכנה לספק תמיכה לעובדים שנפגעים מפיטורים המוניים, כולל דמי אבטלה, תוכניות הכשרה מקצועיות, ועידוד תעסוקה. המדינה צריכה להשקיע בענפים כלכליים שמתפתחים וצפויים לצמוח בעתיד כמו טכנולוגיה, אנרגיה ירוקה, תעשיות מתקדמות ועוד וכך יהיו מקומות עבודה חדשים בשוק, לוודא שיש סיוע לעובדים להסתגל לשינויים בשוק העבודה, וכמובן גם הגנה חוקית להבטחת זכויות העובדים.

כל אחד מהגורמים האלו תורם לחוסן התעסוקתי של המשק וליכולת של העובדים להסתגל לשינויים בשוק העבודה- גם כל אחד מהם מצריך כסף. הרי הכל כאן סביב כסף.
פתרונות בגדר התאוריה או שנצליח לעמוד בכך?
האמת, שאני מקווה שלא נזדק לכך.

בשורה התחתונה,
פיטורים המוניים משפיעים בהיקף עצום על שוק העבודה. הם גורמים לירידה חדה בהכנסות העובדים ומשפיעים על הכלכלה הישראלית כולה.
כדי להתמודד עם התופעה, יש צורך בהיערכות מוקדמת והכשרה מקצועית שתסייע למפוטרים לחזור לשוק העבודה ולשמור על יציבות כלכלית במשק- וזה סיכמתי כבר שהפתרונות שציינתי הם לא בהכרח פרקטיים בשטח מהסיבה שתאוריה לחוד ותכלס לחוד- הפתרונות צריכים כסף והרבה.
האם יש כעת כסף למדינה?
משאירה כשאלה פתוחה… את התשובה תפתחו אתם 🙂

הפוסט השפעת פיטורים המוניים על הכלכלה ושוק העבודה: ניתוח והשלכות הופיע לראשונה ב-חן בן שבת | כלכלנית ובודקת שכר.

צבירת ימי חופשה- נזק כספי ישיר לעסק אם לא מתכננים מראש

'chenbensabbat' — Sun, 08 Sep 2024 05:51:23 +0000

שאלת צבירת ימי החופשה והעברתם משנה לשנה היא סוגיה מורכבת בדיני העבודה בישראל.

מעסיקים נותנים לעובדים לצבור ימי חופשה בלי סוף והם פוגשים את זה בתום העסקת עובד כשצריך לפדות לעובד הרבה ימי חופשה ואין למעסיק פתאום כסף בשלוף להוציא ולשלם.

תזרים העסק באותה נקודה נפגע וזה רק בגלל אי תכנון מראש.

באתי לעשות לכם סדר בנושא.

אחריות המעסיק

1. קביעת מועד החופשה- על פי חוק חופשה שנתית, הוצאת עובד לימי חופשה היא באחריות המעסיק ולגמרי יכולה להיות ביוזמתו.
2. זכות העובד- העובד אינו יכול להחליט באופן חד צדדי על מועד החופשה, למעט בשני מקרים בשנה (בימי בחירה שהוגדרו על ידי מדינת ישראל) ובתנאים מסוימים (חובת הודעה מראש).
3. חובת מינימום- המעסיק מחויב להוציא את העובד ל-7 ימי חופשה רצופים לפחות בשנה.

אלו סעיפים שאתם יכולים להכניס לתקנון העסק ולגמרי להמנע מטעויות בתהליך העסקת העעובד אצלכם.

צבירת ימי חופשה

העברת ימי חופשה משנה לשנה

1. אין צבירה אוטומטית- חופשה אינה ניתנת לצבירה באופן אוטומטי משנה לשנה.
2. הסכמת המעסיק- נדרשת הסכמה מפורשת של המעסיק לצבירת ימי חופשה.
3. תקופת ניצול- אם המעסיק הסכים לצבירה, העובד חייב לנצל את הימים הנצברים תוך שנתיים מתחילת השנה העוקבת לשנת הצבירה.

זיכרו שצריך להיות אנושיים וגמישים ולהקשיב לעובדים ולצרכים שלהם – גם בימי חופשה.
לומר לעובד שאתה לא תצא לחופשה בשבוע הבא כפי שביקשת בלי הסבר הגיוני זה פוגע במורל ועובד כזה עלול לעזוב.

יש בעיה עם אישור החופשה? שבו ובידקו איך ניתן להתגבר על כך.

הוצאת העובד לחופשה טובה לך- היא מקטינה לך התחייבויות עתידיות.

מחיקת ימי חופשה

1. תנאים למחיקה- מעסיק רשאי למחוק ימי חופשה רק אם הוכיח שביקש מהעובד לצאת לחופשה מספר פעמים והעובד סירב (בשטח- זה לא קורה ומעסיקים לא באמת אומרים לעובד שהוא חייב לצאת לחופשה אחרת הימים ימחקו והעובד מתעקש לא לצאת).
2. תיעוד- חשוב לתעד בקשות אלו כדי להוכיח את ניסיונות המעסיק להוציא את העובד לחופשה.
3. שיקולי בית המשפט- בית המשפט יבחן את סבירות הטענה שהעובד סירב לצאת לחופשה (לא ממליצה להגיע לזה בכלל).

טיפים למעסיקים

1. מדיניות ברורה- קבעו מדיניות ברורה לגבי צבירת ימי חופשה וניצולם.
2. תיעוד- הקפידו לתעד כל בקשה מהעובד לצאת לחופשה או סירוב שלו לעשות כן.
3. תכנון מראש- עודדו עובדים לתכנן את החופשות שלהם מראש כדי למנוע הצטברות יתרה.
4. בקרה- נהלו מעקב שוטף אחר יתרות ימי החופשה של העובדים.
5. גמישות- שקלו לאפשר גמישות מסוימת בצבירת ימים, תוך שמירה על מסגרת החוק.

ניהול נכון של ימי חופשה הוא אינטרס משותף של מעסיקים ועובדים.
הבנה מעמיקה של החוק והקפדה על תקשורת פתוחה יכולים למנוע סכסוכים ולהבטיח שהעובדים ינצלו את זכותם לחופשה, תוך שמירה על צורכי העסק.
זכרו תמיד – חופשה היא זכות בסיסית וחשובה לרווחת העובד ולפריון העבודה.

בא לכם לדעת עוד? עיבו אחרי באינסטגרם וקבלו מידע וטיפים על בסיס יומי. ליחצו על הלינק ונתראה שם:)
מכאן עוקבים אחרי.

הפוסט צבירת ימי חופשה- נזק כספי ישיר לעסק אם לא מתכננים מראש הופיע לראשונה ב-חן בן שבת | כלכלנית ובודקת שכר.

שינויים בתקנות דמי מחלה

'chenbensabbat' — Sun, 08 Sep 2024 05:34:08 +0000

שינויים בתקנות דמי מחלה: מדריך מקיף למעסיקים

החל מה-1 בספטמבר 2024, נכנס לתוקף שינוי משמעותי בתקנות דמי מחלה בישראל.
שינוי זה מביא עמו השלכות מרחיקות לכת עבור מעסיקים ועובדים כאחד.

במאמר זה נסקור את עיקרי השינויים, נבחן את השפעתם על מקומות העבודה, ואציע טיפים מעשיים להתמודדות עם המציאות החדשה.

מה משתנה?

הנפקה עצמאית של אישורי מחלה קצרים.
התקנות החדשות מאפשרות לעובדים להנפיק אישורי מחלה קצרים באופן עצמאי, ללא צורך בביקור אצל רופא.
זוהי מהפכה של ממש בתחום ניהול ימי המחלה במקומות העבודה.

עיקרי השינוי:
– עובדים יכולים להנפיק אישורי מחלה עד 4 ימים ללא ביקור רופא.
– ההנפקה מתבצעת באופן אוטומטי דרך מערכות קופת החולים.
– מוגבל ל-4 פעמים בשנה, ועד 10 ימים במצטבר.

סוגי אישורי מחלה חדשים

1. אישור עד 4 ימים חתום על ידי רופא, ללא ביקור: הרופא מנפיק אישור מרחוק, ללא צורך בבדיקה פיזית של המטופל.
2. אישור עד 4 ימים חתום על ידי הקופה, ללא חתימת רופא: אישור אוטומטי המונפק על ידי מערכות קופת החולים, מוגבל ל-10 ימים בשנה במצטבר.

חשוב לציין: אישורים אלו תקפים לכל דבר ועניין, בדיוק כמו אישור מחלה רגיל.

זכויות וחובות המעסיק

זכויות המעסיק
– אפשרות לדרוש בדיקה רפואית מטעם המעסיק במקרה של אישור אוטומטי או מרופא פרטי.
– העובד מחויב להיענות לבקשת הבדיקה.

טיפ למעסיקים
שקלו בקפידה מתי כדאי להשתמש בזכות לדרוש בדיקה רפואית. שימוש יתר עלול לפגוע במורל העובדים ובאמון ההדדי.

מטרות השינוי

1. הקלה על העומס במרפאות.
2. פישוט תהליך קבלת אישורי מחלה קצרים.
3. ניצול יעיל של טכנולוגיה: אתר, אפליקציה, ומענה טלפוני.

טעויות נפוצות להימנע מהן:
1. סירוב לקבל אישור אוטומטי.
2. אי-מתן דמי מחלה לאישורים קצרים.
3. התעלמות מהגבלת 4 פעמים ו-10 ימים בשנה.

**אזהרה**: אי-ציות לתקנות החדשות עלול לחשוף את המעסיק לתביעות משפטיות!

טיפים מעשיים ליישום

1. עדכון נהלים- בצעו עדכון מקיף של נהלי החברה בכל הנוגע לדמי מחלה.
2. הדרכת צוות משאבי אנוש- ודאו כי כל הגורמים הרלוונטיים מבינים את השינויים ויודעים כיצד ליישמם.
3. תקשורת עם העובדים- שקפו לעובדים את השינויים בצורה ברורה ומפורטת.
4. מעקב ובקרה-
– עקבו אחר השימוש באישורים אוטומטיים.
– בצעו בקרות תקופתיות על אישורים אלו לאורך השנה.
– וודאו עמידה במגבלות השימוש (4 פעמים ו-10 ימים בשנה).
5. היערכות טכנולוגית- התאימו את מערכות המידע הארגוניות לקליטה ועיבוד של אישורים דיגיטליים לשם תיעוד ובקרה.

לסיכום חברים,

השינויים בתקנות דמי המחלה מציבים אתגרים חדשים בפני מעסיקים, אך גם מייצרים הזדמנויות לייעול תהליכים ושיפור היחסים עם העובדים. היערכות מוקדמת, הבנה מעמיקה של התקנות החדשות, ויישום נכון שלהן יסייעו לארגונים לנווט בהצלחה את השינוי ולהימנע מסיבוכים משפטיים.

זכרו: חוק חדש דורש הטמעה חדשה. הקדישו זמן כעת להטמעת הנושא ולתכנון בקרות יזומות לאורך השנה. אל תאמרו “לא ידענו” – היו מוכנים ומוכנות!

הפוסט שינויים בתקנות דמי מחלה הופיע לראשונה ב-חן בן שבת | כלכלנית ובודקת שכר.

ביצוע גמר חשבון לעובד- איך עושים את זה נכון?

'chenbensabbat' — Mon, 17 Jun 2024 12:51:06 +0000

סיום יחסי עובד-מעביד הוא תהליך מורכב ואחד השלבים הקריטיים בו הוא ביצוע גמר חשבון.

טעויות בשלב זה עלולות להוביל לתביעות משפטיות יקרות ולפגיעה במוניטין של העסק.

הנה התהליך הנכון לביצוע גמר חשבון, כדי להבטיח שכל צד מקבל את המגיע לו על פי חוק:

הכנה מוקדמת- לפני הכל, אספו והכינו את המסמכים הרלוונטיים לסיום העסקה- זימון שימוע, פרוטוקול שימוע, מכתב פיטורין או התפטרות, אישור תקופת העסקה וכל נושא טופס 161.
חישוב ימי חופשה- בדקו כמה ימי חופשה נותרו לעובד והשתמשו בנוסחה של הקשר המשפטי מהסיבה שהיא יכולה להפחית לכם התחייבות לסך ימי חופשה בשנתו האחרונה של העובד אצלכם. אם נשארו ימים, יש לשלם עליהם, אין פה מקום למשחק. אם העובד ניצל יותר ממה שהגיע לו, בדקו אם מותר לכם לקזז זאת לפי החוק.
לא מזמן, סיפור אמיתי, התקשר אלי שכיר שאמר שחודש קודם היו לו 100 ימי חופשה לפדיון. המעסיק פדה לו 60 ומחק את שאר הימים.
מה עשה אותו עובד?
נו ברור… התקשר אלי! והוא גם ילך לעורך דין ומשרד העבודה.
פדיון ימי הבראה-חשבו את דמי ההבראה היחסיים מתחילת השנה ועד מועד סיום ההעסקה. זכרו: התעריף ומספר הימים משתנים בהתאם לוותק. שימו לב שותק העובד לא משתנה לכם בשנת החישוב- אחרת, קחו בחשבון את נקודת התפר.
הודעה מוקדמת-בין אם העובד התפטר או פוטר, יש לחשב את תקופת ההודעה המוקדמת לפי החוק והוותק. אם לא ניתנה הודעה מוקדמת, יש לשלם את שוויה. רכיב זה נקרא “חלף הודעה מוקדמת”.
פיצויי פיטורין-אם העובד זכאי לפיצויי פיטורין (למשל, אם פוטר או התפטר בנסיבות המזכות בפיצויים). אבל השאלה הגדולה כאן היא האם העובד חתום על האישור הכללי של סעיף 14 והאם מגיע לו פיצויים לפי 8.33% גם אם התפטר רק מכוח חתימה על הסכם זה. בסעיף הזה- התיעוד הוא החבר הכי טוב שלכם.
תשלום והחתמה-לאחר שחישבתם הכל, הכינו את התלוש הסופי, תלוש “גמר חשבון” הכולל את כל הרכיבים. שלמו לעובד את הסכום המגיע לו והחתימו אותו על קבלת כל המסמכים והתשלומים.
תיעוד-שמרו עותק של כל המסמכים, כולל אישור על כך שהעובד קיבל את כל המגיע לו. זה קריטי במקרה של מחלוקות עתידיות. מניסיון שלי, תעדו אפילו את אופן התשלום לעובד- העברה בנקאית, פרעון צ’ק, מס”ב. הכל תופס. רק תתעדו.

תראו,

ביצוע גמר חשבון באופן מדויק ומקצועי הוא קריטי לכל עסק.

זה התלוש שהעובד הכי חופר בו והוא החותמת שלכם האם העובד ילך ויתלונן או יתבע או שיאחל לכם בהצלחה ולא יוכל לעשות כלום כי סגרתם את הכל הרמטית.

אני קוראת לזה “אפקט הפרפר”– חשד הכי קטן שלא שילמת לעובד כדין, יגרור אחריו טורדנו גדול לעסק.

לכן, כשנפרדים מעובד, הפעילו את “אפקט הפרפר” כדי לחשב במדויק את כל הזכויות המגיעות לו, למען שקט נפשי לכולם ובצעו בעזרת המחשבון שהכנתי לכם בקרה על תחשיבי מערכת השכר.

זה לא רק עניין של ציות לחוק, אלא גם של אתיקה והגינות.

עובד שמקבל את המגיע לו ביושר יהיה שגריר חיובי של העסק גם לאחר עזיבתו.

השקיעו את הזמן והמשאבים הנדרשים כדי לעשות זאת נכון – זו השקעה שתשתלם לטווח הארוך.

ובמקרה של הקורס שהכנתי לכם- השקעה של שעתיים וחצי ומשאבים של ארוחה עיסקית.

הפוסט ביצוע גמר חשבון לעובד- איך עושים את זה נכון? הופיע לראשונה ב-חן בן שבת | כלכלנית ובודקת שכר.

למה כדאי לכם כמעסיקים להערך מפני אכיפה מוגברת של חוקי העבודה

'chenbensabbat' — Mon, 17 Jun 2024 10:02:19 +0000

כמו בכל שנה, משרד העבודה פרסם את סיכום פעילותו לשנת 2023.

הנה הקישור למקור- סיכום פעילות משרד העבודה 2023

כבעלת עסק המתמחה בליווי מעסיקים מול בדיקות שכר ובקרות על תהליכי תשלום השכר,

אני רואה חשיבות עליונה להביא בפניכם את עיקרי הדברים ואת המשמעויות שלהם עבורכם.

הנתון הבולט ביותר הוא העלייה של 30% במספר ההיתרים שניתנו להעסקה במנוחה השבועית, לצד עלייה של 10% בהיתרים להעסקה בשעות נוספות ובעבודת לילה. המשמעות היא שמשרד העבודה ער לצרכי המשק,

בטח עקב מלחמת חרבות ברזל אך יחד עם זאת, נתינת היתרים מגבירה את הפיקוח על העסקה בתנאים מיוחדים.

שימו לב שיש בידיכם את ההיתרים המתאימים טרם העסקת עובדים בשעות חריגות. לכל היתר יש תוקף פקיעה.

תנעצו לכם ביומן מבעוד מועד תזכורת להארכת תוקף ההיתר מול משרד העבודה.

הסיכום חושף גם נתונים מטרידים במספר ההתראות המנהליות שניתנו השנה (1,568), לצד עיצומים כספיים בסך 63 מיליון ש”ח לאחר הפחתות. אלה מספרים גבוהים שמעידים על נחישות האכיפה.

אם נפלח לפי חוקים, בלטו במיוחד הפרות של חוק הגנת השכר (כ-41.5 מיליון ש”ח קנסות), חוק שכר מינימום (כ-6.5 מיליון ש”ח קנסות), העסקת נוער (כ-2 מיליון ש”ח קנסות), חוק שעות עבודה ומנוחה (כ-600 אלף ש”ח קנסות) וצו ההרחבה לפנסיה (קנסות של כ-9.5 מיליון ש”ח).

אלו נתונים מטורפים!! והם אחרי הפחתה עם תהליך של אישור בודק שכר.

בנוסף, בשנת 2023 הושבו למעלה מ-15 מיליון שקלים ל-2,055 עובדים בזכות הליכי האכיפה.

מדובר במספרים מרשימים שמחייבים כל מעסיק לבחון את עצמו – האם התהליכים אצלי בעסק תקינים ועומדים בדרישות החוק?

מה תכלס אפשר לעשות עם הנתונים הללו?

אני ממליצה בחום לערוך בדיקה פנימית מקיפה כדי לאתר ולתקן ליקויים מבעוד מועד, לפני שמגיע ביקורת חיצונית.

לצערי, עדיין נתקלת בתפיסות כמו “זה לא יקרה לי” או “יש לי חשב שכר, אז אני מכוסה”.

אבל המציאות מראה שוב ושוב שכשלים מתגלים גם במקומות הכי לא צפויים.

לכן אני מזמינה אתכם להיות פרואקטיביים, להבין שהטיפול מתחיל מתשתיות, הבנת החוק, יישום וכמובן בקרה.

חברים, אני יודעת שאין לכם זמן ושאתם לא חשבי שכר (וגם לא רוצים להיות)

פתחתם עסק כדי להרוויח וכדי להנות מחזון שרקמתם אי שם בתחילת הדרך.

אבל מה לעשות שעל פי החוק אתם האחראים הבלעדיים?

כמעסיקה לשעבר וככלכלנית ובודקת שכר מוסמכת

אני יודעת, מעבר לאיך צריך לשלם שכר

שמדובר בעלויות לא מבוטלות.

ולכן, פתחתי את בית הספר למעסיקים. בשפה של מעסיקים

רק תכלס- כל מה שאתם צריכים לדעת, באופן ממוקד ובלי בזבוז זמן של הכשרות- כי למי באמת יש זמן לזה?

לצד הפרקטיות, אני מלווה אתכם בצורה הכי מקצועית שיש ותמיד עם תובנות של עלויות שכר,
איך שימוש בחוק יכול להיות לטובתי (כמובן במסגרת החוק), איך אני יכול לחסוך בעלויות ואיך להמנע מחשיפה לביקורות ותביעות.

השם שלכם, המוניטין שלכם נמצא על כף היד שלכם.

תמיד תהיו צעד אחד לפני כולם ואל תיפלו בפאדיחה!

אל תהיו המקרה החם של משרד העבודה.

ואם המילים שלי מהדהדות לכם, קחו אותם צעד קדימה:

בעזרת “כמה זה עולה לי” תוכלו לקבל תמונה מלאה של עלויות השכר ולזהות סיכונים עוד לפני שמתממשים.
המחשבון ילווה אתכם החל משלב ראיון העובד, בכל משוב ודיון שכר ובכל שינוי חיצוני או בקרות שתרצו לבצע בעסק.

כשנפרדים מעובד, הפעילו את “אפקט הפרפר” כדי לחשב במדויק את כל הזכויות המגיעות לו,
למען שקט נפשי לכולם. בקורס תקבלו בונוס מחשבון שהכנתי לכם כבקרה על תחשיבי מערכת השכר.
תבינו, תלוש גמר חשבון זה התלוש שהעובד הכי חופר בו.

בקרוב גרסה חדשה- תשתמשו בתכנית -MASTER TIMECLOCK כדי ללמוד איך לנהל נכון את דוחות הנוכחות, ובדקו שזה מיושם בפועל בעסק שלכם.
דעו כי מרבית הטעויות בתלוש השכר הם מראה והשתקפות להגדרות מוטעות בדוח הנוכחות- אני כאן כדי לעזור לכם לאפיין את התשתית בצורה המיטבית.

כן. ככה פשוט.

ההשקעה שלכם עכשיו בהסדרת נושא תשלומי השכר היא הבחירה הנכונה והחכמה לטווח הארוך,
למען צמיחה בריאה ומתמשכת של העסק, למען ההגינות והשקיפות מול העובדים

ולמען שורת הרווח שלכם. חד משמעית!

מבולבלים? צרו איתי קשר דרך כפתור “שיחה” בראש העמוד.

הפוסט למה כדאי לכם כמעסיקים להערך מפני אכיפה מוגברת של חוקי העבודה הופיע לראשונה ב-חן בן שבת | כלכלנית ובודקת שכר.

חוק שכר המינימום

'chenbensabbat' — Sat, 21 Oct 2023 16:40:13 +0000

חוק שכר המינימום, לכאורה נשמע פשוט, נשמע שאין מצב שיש מי שחוטא בכך…. אבל מעסיקים בהחלט טועים בתשלומי שכר מינימום אם במודע ואם לאו.

נתחיל מכך שהפרת תשלום שכר מינימום מהווה עבירה פלילית, מנהלית ואף אזרחית במקרה של תביעת עובד.

אחריות התשלום חלה על המעסיק לרבות קבלן כוח האדם ואף על מזמין השירות בתחום הניקיון, אבטחה ושמירה והסעדה אם השירות ניתן לעובדי מזמין השירות. הפרה זו נכללת להפרה של “אפס סובלנות” מצד הרגולטור וגוררת להטלת עיצום כספי על המעסיק בדרגת חומרה 3 מהתוספת השניה לחוק הגברת האכיפה בסך 35,800 ₪ (נכון להיום) עבור כל חודש הפרה.

ואם אתה נחשב תאגיד? אז בהתאם לחוק הגברת האכיפה יתכן והעיצום הכספי יוטל גם על מנכ”ל התאגיד ויתכן ויוגש כתב אישום כלפי המנהלים האחראים להפרה– אלא אם יוכח כי הם פעלו בתום לב וללא ידיעתם וכי הם נקטו באמצעים סבירים למנוע הפרות החוק.

להלן טבלה המפרטת התראות ועיצומים כספיים לפי סעיפי החוק לשנת 2018:

יודגש כי ניתנו בשנה זו 3 גזרי דין בגין חוק שכר המינימום תשמ”ז-1987

סעיף ההפרה בחוק	מספר התראות מנהליות	מספר עיצומים כספיים	עיצום כספי בש”ח
אי תשלום שכר מינימום על ידי מעסיק לנוער	1	7	352,800
אי תשלום שכר מינימום על ידי מעסיק לעובד	8	105	7,338,240
סה”כ	9	112	7,691,040

שכר המינימום נקבע לפי הפרמטרים הבאים:

גיל העובד- בוגר (מעל גיל 18) או נוער
אופן השתכרות העובד- חודשי (בהתאם לחלקיות משרתו) יומי או שעתי- כאשר הכלל המנחה הוא שאין לשלם פחות משכר השעה המינימלי שנקבע בחוק מפעם לפעם.
כושר ההשתכרות- לאנשים עם מוגבלויות בעלי יכולת עבודה מופחתות.

להלן טבלת תעריפי שכר המינימום לפי ענפים המפורטים משנת 2017:

תקופה	שכר מינימום במשק בש”ח	שכר לשעה במשק ולענף ההסעדה, (אם השירות ניתן לעובדי מזמין השירות) בש”ח	שכר לשעה ענף הניקיון בש”ח	שכר לשעה ענף השמירה ואבטחה בש”ח
1.1.17-30.11.17	5,000	5,000/186= 26.88	5,000/186= 26.88	5,300/186= 28.49
1.12.17-30.3.18	5,300	5,300/186= 28.49	5,300/186= 28.49	5,300/186= 28.49
החל מ- 1.4.18	5,300	5,300/182= 29.12	5,300/182= 29.12	5,300/182= 29.12

סך השעות החודשיות למשרה מלאה הוא 186 שעות ו-43 שעות שבועיות והחל מ-4/18 עקב מעבר לשבוע העבודה המקוצר 182 שעות חודשיות ו-42 שעות שבועיות.
חישוב שכר יומי:
- עובד 5 ימים- שכר מינימום לחלק 21.667 ימים.
- עובד 6 ימים- שכר מינימום לחלק 25 ימים.
תוספת ותק בענף הניקיון – בענף הניקיון יש להוסיף לשכר השעה תוספת ותק שתהווה שכר יסוד לכל עניין ודבר לצורך חישוב שכר. החל מהשנה השניה לעבודתו ועד השנה החמישית 0.35 ₪ לשעה והחל מהשנה השישית לעבודתו 0.46 ₪ לשעה.

חישוב שכר המינימום לנוער יחושב באופן יחסי לשכר המינימום:

גיל הנער
אחוז משכר המינימום
פחות מגיל 16
70%
גיל 16 ועד 17
75%
גיל 17 ועד 18
83%
חניך- מוגדר כלומד לפחות יומיים בשבוע
60%
סך השעות החודשיות לנוער למשרה מלאה 173 שעות לחודש ו-40 שעות שבועיות.

לעניין חישוב שכר מינימום יש לקחת בחשבון את הרכיבים הבאים- שכר יסוד, תוספת יוקר ותוספת קבועה המשולמת לעובד באופן קבוע .

אסור לכלול בחישוב תוספות כגון: תוספת משפחה, תוספת ותק, פרמיה, החזרי הוצאות, משכורת 13, מענק שנתי.

מודעה– סעיף 6ב לחוק קובע כי מעסיק צריך לתלות מודעה במקום בולט במקום העבודה מהו שכר המינימום וכן את הטלפון ודרכי ההתקשרות עם אגף אכיפה של משרד העבודה והרווחה במידה וירצה עובד להתלונן. יש להוסיף את תעריף שכר המינימום לתלוש השכר מאחר ויש עובדים שלא תמיד נמצאים בחצרי העסק. נוסח המודעה מוצג בתוספת ה-1 בתקנות שכר מינימום התשס”ה-2005.

אז מה משרד העבודה בודק? ראשית שתעריף העובד תואם לשכר המינימום ובודק בתלושי השכר מול דוחות הנוכחות והודעה לעובד את היקף משרת העובד/ שעות שעבד ושלא לקחתם לחישוב תוספות לא תקינות.

דוגמא: מעסיק שילם לעובד חודשי שכר יסוד בסך 5,000 ₪ ו- 300 ₪ הוצאות נסיעה.

מעבר לפגיעה בכיס העובד בתשלום השכר, כמעסיק אתה פוגע בעובד גם בזכויותיו הסוציאליות כדוגמת הפנסיה.

איך אנחנו בודקים את עצמנו ומתיישרים עם החוק? דברו איתי

המאמר עזר לכם? אשמח לשיתוף. רוצים להכיר אותי? בואו נכיר

הפוסט חוק שכר המינימום הופיע לראשונה ב-חן בן שבת | כלכלנית ובודקת שכר.

סיכום פעילות משרד העבודה אגף מינהל הסדרה ואכיפה לשנת 2020

'chenbensabbat' — Thu, 27 Jul 2023 14:46:08 +0000

משרד העבודה מפרסם מידי שנה דוח שנתי המסכם את עבודת המינהל, לרבות נתונים בדבר הסנקציות שהטיל המינהל (סך התראות מנהליות, סך עיצומים כספיים וסכומם), מספר היתרים ורישיונות , פילוח לענפים ועוד.

משרד העבודה שם דגש על אכיפת חוקי עבודה בקרב העובדים באוכלוסיות המוחלשות ובכלל זה עובדי השמירה הניקיון וכן עובדים בעלי שכר נמוך הכולל מיקוד בקרב עובדים מהאוכלוסיה מהמגזר הלא יהודי.

החוקים הנבדקים הינם בעיקר חוקים “משפיעי שכר”.

מדוע השנה היו פחות ביקורות?

לאור משבר הקורונה שפקד את מדינת ישראל , הוסתה רוב עבודת המפקחים לטיפול בבקשות של מעסיקים לקבלת היתר להוצאת נשים בתקופה המוגנת לחל”ת במסגרת חוק עבודת נשים (כמות הבקשות עלו באלפי אחוזים) ודגש בטיפול בפניות באוכלוסיות מוחלשות ועובדים זרים.

בתקופה האחרונה, עם חזרת המשק לשגרה, המינהל מגביר את האכיפה והביקורות חוזרות ובגדול.

להלן החוקים המובילים שנבדקו וסך העיצומים שהוטלו על המעסיקים בגינם בשנת 2020:

תיאור החוק	שנת 2019 בש”ח	שנת 2020 בש”ח	אחוז גידול/קיטון
חוק שכר המינימום, התשמ”ז- 1987	5,628,620	3,483,055	(39%)
חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א- 1951	5,058,760	1,005,480	(80%)
חוק הגנת השכר, התשי”ח- 1958	130,277,120	29,231,260	(78%)
תשלומים מתוקף צו הרחבה לפנסיה חובה	46,016,720	10,001,138	(78%)
חוק עבודת הנוער, התשי”ג 1952-	4,605,740	5,053,050	10%
חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע”ב-2011- אחריות מנכ”ל בתאגיד למניעת הפרות	7,197,845	6,285,200	(13%)

סה”כ בשנת 2020 הוטלו כ- 74 מיליון ₪ עיצומים כספיים לעומת שנת 2019 שהוטלו כ-200 מיליון ₪ וזאת כתוצאה ממגיפת הקורונה כפי שפירטתי בתחילת המאמר.
הטלת עיצומים בגין הפרשות לפנסיה צוברים תאוצה משנה לשנה. עדיין מעסיקים לא מפרישים לפנסיה לעובדים זכאים או שמעבירים את התשלומים באיחור. לסבר את האוזן- כל איחור שנחשב הפרה הינו סנקציה בסך 35,800 ש”ח פר איחור– עכשיו תכפילו במספר העובדים והחודשים שהעברתם את הפנסיה באיחור!!!
הענפים בהם המשרד שם דגש בשנת 2020 – מסחר, תעשיה, מסעדות ושרותי שמירה אבטחה, ניקיון, כ”א ותחזוקה

שימו לב, הקיטון שאתם רואים לא בא להרגיע אתכם ולומר שפעילות משרד העבודה נרגעה.

זה ממש לא שם.

לאחרונה הרבה מאוד עובדים תובעים ומתלוננים למשרד העבודה (אני יודעת כי הם מתקשרים אלי).

בנוסף, הביקורות חזרו והם לא הולכים להכחד.

דברו איתי לבחינת בדיקת שכר בחברתכם על מנת להקטין את החשיפה שלכם מול משרד העבודה או בתי משפט.

להרחבה בנושא חוק הגברת האכיפה והאחריות שלך בנושא.

ליחצו על- מהו תפקיד בודק השכר ואיך אני יכולה לעזור לך

להלן קישורים לדוח סיכום הפעילות של משרד העבודה:

שנת 2017: https://employment.molsa.gov.il/About/Units/RegularizationAndEnforcement/AnnualReports/sikum2017.pdf

שנת 2018: https://employment.molsa.gov.il/About/Units/RegularizationAndEnforcement/AnnualReports/sikum2018.pdf

שנת 2019: https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/summary-of-activities-2019/he/summary-of-activities-2019.pdf

שנת 2020: https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/2020report-hasdara-achifa/he/workers-rights_hasdara-achifa-2020report.pdf

הפוסט סיכום פעילות משרד העבודה אגף מינהל הסדרה ואכיפה לשנת 2020 הופיע לראשונה ב-חן בן שבת | כלכלנית ובודקת שכר.

גיל הנער	אחוז משכר המינימום
פחות מגיל 16	70%
גיל 16 ועד 17	75%
גיל 17 ועד 18	83%
חניך- מוגדר כלומד לפחות יומיים בשבוע	60%