חוק הגנת השכר

משרד העבודה שם לנגד עיניו את אכיפת חוקי העבודה בקרב העובדים באוכלוסיות המוחלשות כגון: עובדי ניקיון, מלצרות ועוד. בראש ובראשונה המשרד מתעדף בדיקת חוקים “משפיעי שכר”.

הפעם ננתח ונלמד את חוק הגנת השכר, תשי”ח- 1958, מה אומר החוק במילים פשוטות? מה משרד העבודה בודק? דוגמאות להפרות ותיקונן וטיפים פרקטיים.

להלן טבלה המפרטת את ההתראות ועיצומים כספיים אשר ניתנו על ידי משרד העבודה לפי סעיפי החוק לשנת 2018.

יודגש כי ניתנו בשנה זו 12 גזרי דין בגין חוק הגנת השכר, תשי”ח- 1958

אז בואו נרחיב בנושא:

אי העברת סכומים שנוכו למי שלו יועדו או העביר באיחור- סעיף 25א(א) לחוק

מעסיק יעביר את הכספים אשר ניכה מהעובד אל הגופים המיועדים תוך 30 ימים מהיום שבו רואים את השכר כמולן או אם נקבע אחרת בחיקוק כגון:

• קרן הפנסיה וקרן השתלמות- תוך 7 ימי עסקים או עד ה-15 לחודש לאחר תום החודש בגינו השכר משולם- המוקדם מבניהם.
• דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות- עד ה-15 לחודש לאחר תום החודש בגינו השכר משולם.
• מס הכנסה- עד ה-15 לחודש לאחר תום החודש בגינו השכר משולם.

בביקורות של משרד העבודה, יש אלפי מעסיקים אשר בימים אלו נמצאים בעיצומה של ביקורת בגין העברות לקרן הפנסיה באיחור.  במסגרת הביקורת, אתם נדרשים להציג אסמכתאות מקופת הפנסיה (אישורי קופות) בהם ניתן לראות את מועד העברת הכספים לגוף הפנסיוני ומהו חודש השכר המשויך.

סעיף זה, הינו נמנה מהסעיפים עם “אפס סובלנות” אשר בגינו ניתן עיצום כספי אף ללא התראה מנהלית מקדימה.

תפקידי לבדוק את החומר אשר הוצג למשרד העבודה ולהגן עליך בדרכים יצירתיות במסגרת החוק על מנת להפחית או לבטל את העיצום הכספי / ההתראה המנהלית.

הפרת סעיף זה משתייכת לדרגת חומרה שלישית בחוק הגברת האכיפה ובגינה תחויב בסך 35,800 ₪ (נכון להיום) עבור כל חודש הפרה.

אי מסירת תלוש שכר או מעסיק שמסר לעובדו תלוש שכר לאחר המועד הקובע – סעיף 24 (ג) לחוק

בהתאם לחוק, על המעסיק למסור את תלוש השכר עם פרטי השכר לא יאוחר מהיום הקובע, כלומר עד ה-9 לחודש שלאחר תום החודש בגינו השכר משולם.

הטעות הנפוצה של מעסיקים הינה מסירת תלוש השכר לאחר ה-9 לחודש. בדרך כלל מוסרים ב-10 לחודש.

יתרה מכך, כיום, עם עידן מסירת תלוש השכר באופן דיגיטלי (תקנות הגנת השכר מיום 26/7/2017), המעסיק חייב לקבל פידבק תוך 5 ימים כי אכן תלוש השכר ופרטיו הגיעו לעובד. (להרחבה בנושא מסירת תלוש שכר באופן דיגיטלי הנחיית אכיפה-הנפקת תלוש שכר דיגיטלי כדרך למסירת תלושי שכר (תשע"ז-2017)).

 בביקורות של משרד העבודה, המפקחים מתחקרים את העובדים על אופן מסירת התלוש ומועדו. המעסיק יאלץ להוכיח את טענותיו בנושא. הפרת סעיף זה משתייכת לדרגת חומרה שניה בחוק הגברת האכיפה ובגינה תחויב בסך 20,460 ₪ (נכון להיום) עבור כל חודש הפרה. ממליצה לך לחדד את הנהלים לחשב/ת השכר שלך ולהכניס ליומן תזכורת ווידא כי אכן כלל העובדים קיבלו את תלוש השכר עד ה-9 לחודש.

מעסיק אשר מסר לעובדו תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם- סעיף 24(ב) והתוספת לחוק

להלן הפרטים אשר תלוש השכר צריך לכלול בהתאם לתוספת בחוק:

• פרטי העובד והמעסיק:
  • פרטי העובד- שם פרטי, שם משפחה ות.ז
  • פרטי המעסיק- שם המעסיק, ח.פ /מס’ זיהוי, כתובת העסק/ מקום העבודה.
• תאריך תחילת העסקה
• ותק מצטבר אצל המעסיק או במקום העבודה, הגבוה מבניהם.
• היקף העבודה:
  • עובדים חודשיים- לציין את היקף המשרה.
  • עובדים שעתיים/יומיים- לציין את מספר הימים/השעות אותם עבד ותעריף השכר ליום/שעה.
  • עובדים לפי דירוג- לציין את דירוג העובד ודרגתו.
• תקופת התשלום:
  • לציין את התקופה עבורה שולם השכר
  • מספר ימי העבודה ושעות העבודה בעסק/בחברה לתקופה שבגינה שולם השכר.
  • מספר ימי העבודה ושעות העבודה שהעובד עבד בפועל לתקופה שבגינה שולם השכר.
  • מספר ימי החופשה שניתנו בגין תקופת התשלום, מספר ימים שנוצלו ויתרת ימי חופשה.
  • מספר ימי מחלה שניתנו בגין תקופת התשלום, מספר ימים שנוצלו ויתרת ימי מחלה.
• השכר ששולם לעובד:
  • רכיב השכר הרגיל שמשולם לעובד וערך שעה.
  • תשלומי שכר נוספים כגון: שעות נוספות וערך השעה, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי מחלה, הוצאות נסיעה ועוד- יש לציין את הסכום ואת הכמות בגינה הרכיב משולם.
  • סך השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה והסכום המצטבר שלהם בשנת המס.
  • סך השכר והתשלומים האחרים החייבים בדמי ביטוח לאומי והסכום המצטבר שלהם בשנת המס.
  • סך השכר והתשלומים האחרים כבסיס לזכויות פנסיוניות ולזכויות סוציאליות אחרות.
• ניכויים:
  • ניכוי מס הכנסה
  • ניכוי דמי ביטוח לאומי
  • ניכוי דמי ביטוח בריאות
  • ניכוי לקופת גמל עם פירוט הקופה אליה יועברו התשלומים והסכום
  • כל ניכוי אחר עם פירוט סוג הניכוי וסכומו
  • סך כל הניכויים
• הצגת תשלומי המעסיק עבור התנאים הסוציאליים לעובד לרבות הפרשות המעסיק לקופת הגמל.
• פרטי הפירעון:
  • הסכום הברוטו המגיע לעובד
  • הסכום הנטו המועבר בפועל לעובד
• דרך תשלום השכר- לרבות פרטי הבנק
• הצגת שכר המינימום לחודש ושכר המינימום לשעה עדכניים לתקופת התשלום. יש להתייחס לגיל העובד ושכר המינימום המיוחס אליו בהתאם לחוק.

משרד העבודה דוגם תלושי שכר ובודק כי כלל הרכיבים המפורטים לעיל אכן קיימים בתלוש. במידה וחסר רכיב, הפרת סעיף זה משתייכת לדרגת חומרה שניה בחוק הגברת האכיפה ובגינה תחויב בסך 20,460 ₪ (נכון להיום) עבור כל חודש הפרה.

מעסיק שלא שילם שכר לעובדו שכר עד ליום הקובע (הלנת שכר)- סעיפים 9 ו-10 לחוק

 מועד תשלום השכר הינו עם תום החודש בעדו הוא משתלם. יחד עם זאת, החוק מאפשר לשלם את השכר עד ליום הקובע שהוא ה-9 בחודש שלאחר תום תקופת השכר בעדו השכר משתלם.

אם היום הקובע לתשלום (9 לחודש) נופל על יום שבת/חג- המעסיק ידאג לשלם את השכר לפני מועד זה.

להלנת שכר יש מחיר כבד- מעסיק שלא שילם לעובד עד ה-9 לחודש, השכר ייחשב מולן החל מתום התקופה בגינה השכר משולם, דהיינו החל מה-1 לחודש לאחר תום תקופת העבודה

• עובד שעתי/ יומי/ לפי תוצרת- אם לא הועסק כל החודש, יש לשלם בתום מחצית החודש בו הועסק העובד אלא אם  נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה העבודה (כלומר- כל שבועיים).  

הפיצוי בגין הלנת שכר יחושב בהתאם לאחת מהנוסחאות הבאות- הגבוה מבניהם:

• עבור השבוע הראשון לאיחור התשלום- 5% מהשכר המולן ועבור כל שבוע נוסף לאחר מכן- 10% מהשכר המולן.
• הפרשי הצמדה לתקופה ממועד תשלום השכר עד יום תשלומו בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה בעד כל חודש בתקופה. בעד חלק מהחודש תשולם תוספת 20% באופן יחסי.

משרד העבודה בודק את העברת המס”ב, תשלומי הצ’קים ששולמו לעובדים כי אכן השכר שולם עד ה-9 לחודש.  הפרת סעיף זה משתייכת לדרגת חומרה שלישית בחוק הגברת האכיפה ובגינה תחויב בסך 35,800 ₪ (נכון להיום) עבור כל חודש הפרה.

ניכוי סכומים משכרו של עובד בניגוד לחוק- סעיף 25 לחוק

אין לנכות סכומים משכר העבודה של העובד אלא אם מותר מפורשות כמפורט (ניכויים מותרים) בסעיף 25 בחוק:

• ניכויי חובה על פי חוק- מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות, פנסיה.
• תרומה- שימו לב כי העובד צריך להסכים על כך בכתב.
• דמי חבר שהעובד הסכים על כך בכתב.
• קנס- סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או חיקוק- כדוגמת קנס על מהירות נסיעה ברכב משרד.
• חוב העובד למעסיק- כדוגמת הלוואה- שהוסכם בכתב ובתנאי שהסכום שיגבה לא יהיה גבוה מרבע מהשכר החודשי.
• מקדמות שניתנו לעובד על חשבון שכר העבודה- יש לשים לב שלא עולה על שכר עבודה בעד שלושה חודשים.
• בסיום יחסי עובד ומעסיק- המעסיק רשאי לנכות משכרו האחרון של העובד כל חוב שלא שנוי במחלוקת.

משרד העבודה בודק ניכויים בתלושי השכר של העובדים ומתשאלים עובדים באם הסכומים מוכרים ומוסכמים והאם ישנה מחלוקת בגינה. המשרד ידרוש מסמכים לאישור ניכויים אלו.

הפרת סעיף זה משתייכת לדרגת חומרה שניה בחוק הגברת האכיפה ובגינה תחויב בסך 20,460 ₪ (נכון להיום) עבור כל חודש הפרה.

אם הגעתם עד לסוף המאמר, הנושא נמצא כנראה בדמכם ואתם מבינים כי חלה עליכם האחריות לפעול כחוק ולא לסכן אתכם ואת החברה בהתראות , עיצומים כספיים ואף תביעות עובדים .

אז למה דווקא אני?    אנסה להסביר במילים פשוטות וכנות:

כי יש לי ניסיון מוכח כבודקת שכר החל משנת 2015 (לעומת בודקי שכר חדשים בשוק).

בעברי כיהנתי כסמנכ”ל בפירמת רו”ח מובילה בתחום ייעוץ כלכלי מוניציפלי לרשויות ולכן מעבר למקצועיות, יש לי את הניסיון בהכרת הרגולטור ומהי הדרך הנכונה להתנהל עם משרדי ממשלה כגון: משרד העבודה והרווחה, משרד החינוך…

אני לא מחתימה אתכם על הסכם ולאחר מכן דוחה את העבודה לעוד שבוע, שבועיים ובמקרה הטוב חודש.

אני לא מסיימת אתכם התקשרות ואז שוכחת מכם ולא עונה לכם לטלפונים.

השירות האישי חשוב לי מאוד. אני מבטיחה מקצועיות, שירות מהיר והוגנות.

שיהיה לכם בהצלחה!